בדיקות לגלוי מוקדם של סרטן

בדיקת AMAS - בדיקה דם חדשנית לאיתור מוקדם של מחלת הסרטן. הבדיקה מגלה סרטן בשלביו הראשונים, מספר שנים לפני היכולת לגלות באמצעות: רנטגן, MRI, CT, אולטה סאונד וכדומה.

המאמר נכתב על ידי דוקטור MD עדיאל תל-אורן,

במאמר זה, ברצוני לסכם בקצרה את יתרונות השימוש בבדיקת דם חדשה יחסית בשם AMAS - ראשי תיבות של ANTI-MALIGNIN ANTIBODY IN SERUM. בדיקה המזהה נוגדנים למליגנין בזרם הדם.

האם ניתן בעזרתה לגלות סרטן בשלבים מוקדמים עוד לפני שניתן לגלותו בשיטות אחרות?

דיקת ה-AMAS מודדת את כמות הנוגדנים בדם כתגובה לסרטן פעיל, ללא קשר מהותי למיקום או סוג הסרטן. מחקרים קליניים מצאו שדיוק הבדיקה הוא מעל 99% במגוון רחב של גידולים ממאירים (לאחר שתי בדיקות סמוכות, 95% לאחר בדיקה אחת). הדיוק הרב של הבדיקה נובע מכך שלסוגי סרטן שונים ישנו חלבון משותף אחד, מליגנין. גם בכמויות מזעריות, עשוי המליגנין להמריץ את מערכת החיסון ליצור נוגדנים, אשר ניתנים לזיהוי בקלות בדם. כך מתאפשר גילוי מוקדם ביותר של פעילות סרטנית בגוף, חודשים עד שנים לפני כל עדות קלינית אחרת לתהליך ממאיר. שלב שבו ניתן לעצור את התהליך בכלים של הרפואה הטבעית - הרפואה ההוליסטית..

מרפאים רבים השתמשו בבדיקת ה- AMAS בעשור האחרון, ופרסומים מדעיים אישרו את יכולתה לאתר סרטן, שהינה גבוהה בהרבה מעבר לביופסיות ברקמות או איברים עם חשד לסרטן. גם ממשלת ארה"ב, שעל פי רוב אינה ממהרת לאמוד את איכותם של מחקרים אבחוניים חדשים, אישרה החזר כספי מביטוח הבריאות הממשלתי עבור ה-AMAS.

למרות עובדות אלה, רובם המכריע של הרופאים בכלל והאונקולוגים בפרט אינם מודעים לבדיקה זו. יתכן מאד שהסיבה לכך נעוצה בהבדלים הבסיסיים בין עקרונות הרפואה האלופטית (הרפואה הקונבנציונלית) לרפואה ההוליסטית. ברפואה הוליסטית, מתמקד המרפא במניעת התפרצות המחלה ואיתור הגורמים לה. זאת, על ידי זיהוי תהליכים ביוכימיים ופיזיולוגיים, חשיפת ליקויים תפקודיים בשלבים מוקדמים, ולאחר מכן הצעת טיפול טבעי, בלתי רעיל, להפיכת ליקויים אלה. הרפואה האלופטית לעומת זאת, חייבת (בדרך כלל) להמתין להופעת סימפטומים מתקדמים של המחלה על מנת להצדיק את השימוש בטיפולים רעילים ואגרסיביים. אונקולוג מהשורה חמוש בשלושה כלים כנגד גידולים ממאירים: כימותרפיה, קרינה, וניתוח. כלים אלה, על אף הצלחתם בסוגי סרטן מסוימים, רעילים ביותר ולעיתים קרובות נכשלים בשיפור ואפילו בהארכת חיי החולה. בנוסף, טיפולים אלה נוטים להתעלם מהגורמים הפוטנציאליים למחלה, כגון חשיפה לרעלים סביבתיים או פנימיים, אובדן תפקוד מערכת החיסון, תזונה לקויה, חשיפה לשדות אלקטרומגנטיים, וכדומה.

 אם זו בדיקה כל כך טובה שידועה כבר כ 10 שנים מדוע היא לא נכנסה לרוטינה?

הגישה האלופטית, בעודה מסבירה את הכישלון הכללי של המלחמה בסרטן, מסבירה גם את ההתנגדות והאדישות של רוב המרפאים כלפי בדיקת ה-AMAS. כלומר, כשפעילות ממארת מתגלה בשלב כה מוקדם שבו הממצאים הקליניים חבויים עדיין (הגידול עשוי להיות קטן ביותר, מיקומו טרם זוהה, וסוגו טרם הוגדר), אין הצדקה מוסרית לכלים האונקולוגיים הפולשניים, התוקפניים, הרעילים, וההרסניים עבור מערכת החיסון, כך שהרופא המטפל נמצא בחוסר אונים באשר לבחירת טיפול מתאים. מטפל הוליסטי לעומת זאת, יכול לטפל בשלב מוקדם זה של המחלה באמצעות טכניקות טבעיות המגבירות את תפקוד מערכת החיסון, ובאמצעות גישות הוליסטיות שונות שמכוונות כלפי הגורמים למחלה. למרות שטיפולים מסוג זה נחקרו והוכחו מדעית וקלינית, הם כמעט ואינם מוזכרים בבתי-הספר לרפואה, בבתי-החולים, ובסמינרים. למרות זאת, רופאים שהשתלמו בתחום הרפואה ההוליסטית מסתמכים יותר ויותר על איתור מוקדם של סרטן על ידי בדיקת ה-AMAS.

בדיקת ה-AMAS דורשת מיומנות, ניסיון, וזמן בהכנת הדגימות ובניתוח התוצאות. לכן מומלץ לפנות רק למרפאות המתמחות בכך על מנת למנוע תוצאות שגויות או ניתוח מוטעה. כמו כל בדיקת מעבדה, רצוי שבדיקת ה-AMAS תשמש כעזר לאיבחון, לגילוי או למעקב בנוסף להיסטוריה רפואית, סימנים וסימפטומים. חשוב להתייעץ עם מומחים לסרטן כשמתעורר חשד למחלה מכיוון שבמקרים מסויימים הגישה האלופטית חיונית ועשויה להציל חיים.

כדאי לקבל תוצאות AMAS במקביל לכל סוג טיפול, טבעי או אלופתי, על מנת להעריך את יעילות הטיפול.

למי כדאי להיבדק ב-AMAS?

  1. כל אחד עם היסטוריה משפחתית לסרטן. מחקרים הראו סיכון מוגבר כשקיימת היסטוריה משפחתית לסרטן, בין אם בשל גורמים סביבתיים או גנטיים (כיום קיימות מספר בדיקות מעבדה שיכולות לאשר נטייה גנטית לכוון סוגי סרטן שונים, נושא הראוי לדיון נפרד).
  2. מי שלקה בסרטן בעבר וחושש מהתפרצות מחודשת. לאנשים שהתגברו על הסרטן סיכון גבוה יותר לסרטן חוזר. למרבה הצער, הבדיקות המקובלות להערכת מצב החולה מגלות את הופעת הסרטן המחודשת במצב מתקדם או כשמאוחר מדי. כאן נכללים חולים ברמיסיה. הבדיקה יכולה לסייע במעקב של חולים אלה, ובכך להעניק הזדמנות להצלת חייהם או להפחתת סבלם.
  3. חולה סרטן שעובר טיפול אונקולוגי. כדאי להשתמש ב-AMAS על מנת לעקוב אחר התקדמות החולה, על מנת להפחית את סיכון טיפולי היתר.
  4. מי שנחשף לגורמים רעילים, כימיים, מתח נפשי, ומערכת חיסון ירודה. אם גורמים אלה או אחרים מגבירים את הסיכון לסרטן, יש יתרון רב בגילוי מוקדם או טרום-קליני של סרטן, כשהטיפול עשוי להיות יעיל יותר. סריקות שיטתיות מוצלחות כבר דווחו באוכלוסיות בעלות סיכון גבוה (עובדים בתעשייה כימית וחולים מנותחים).
  5. מי שחי עם פחד משמעותי מסרטן ייהנה משקט נפשי בעקבות תוצאה שלילית. אחרי הכל, מתח נפשי הנובע מחרדה יכול לבדו לדכא את מערכת החיסון ויש להקל על פחדים מסוג זה.
  6. מי שנמצאו בגופו ממצאים שאינם חד משמעיים (על סמך בדיקה ידנית או בדיקות אולטרא-סאונד). הבדיקה תאבחן באם הממצא ממאיר תוך הפחתת כאב, הפחתת סיכון, והפחתת עלויות של בדיקות פולשניות.

מחיר הבדיקה הוא 295$ (בפוף לשינויים). אם ברצונכם לקבל מידע נוסף על בדיקת ה- AMAS או אם הינכם מעוניינים להיבדק, צרו איתנו קשר.

מידע נוסף בנושא בדיקת ה - AMAS

  • רשימת פרסומים מדעיים.
  • המסמכים הבאים (באנגלית) מפרטים את הממצאים בספרות המדעית. ניתן להוריד אותם למחשב שלכם או לצפות בהם בתור הדפדפן. (אם תתבקשו, יש לבחור האם לפתוח את הקובץ ('OPEN') או לשמור אותו):

    המאמר נכתב על ידי דוקטור MD עדיאל תל-אורן ,

    ד"ר תל-אורן הוא דוקטור לרפואה כללית ולרפואה כירופרקטית. הוא מוסמך לתזונה קלינית על ידי הארגון האמריקאי והבינלאומי בנושא זה, וחבר ב- American Board of Nutritionists. הוא מכהן כנשיא של האוניברסיטה לרפואה טבעית שבסנטה פה (אר"הב), נשיא הארגון הבינלאומי לקידום הרפואה הפונקציונלית, ומנהל פרויקטים רפואיים בארצות שונות הכרוכים בבריאות האדם והסביבה.

הבדיקה מודדת רמות נוגדנים בנסיוב לחלבון מליגנין המצוי בתאים סרטניים שונים. הבדיקה אינה מודדת את מספר התאים הסרטניים בגוף.

2) האם ניתן בעזרתה לגלות סרטן בשלבים מוקדמים עוד לפני שניתן לגלותו בשיטות אחרות?

: Cancer Epidemiol Biomarkers Prev. 2005 Oct;14(10):2310-5. Links Discrimination of breast cancer by anti-malignin antibody serum test in women undergoing biopsy. PURPOSE: The anti-malignin antibody serum (AMAS) test (Oncolab, Boston, MA) has been reported as 97% sensitive AND 95% specific for malignancies. To objectively assess accuracy of this test for discrimination of breast cancer, we studied a series of women undergoing core breast biopsy. SUBJECTS AND METHODS: Seventy-one core-needle breast biopsies were classified as malignant, suspicious, OR benign by two independent pathologists blinded to AMAS results. Corresponding sera were read as AMAS positive, negative, OR borderline by criteria used by Oncolab AND also using criteria derived from receiver-operator curves based on values for slow (S-tag), fast (F-tag), AND their difference (Net-tag) antibody reported by Oncolab. We calculated sensitivity AND specificity AND analyzed distributions by Fisher's exact test. RESULTS: Biopsies were read as 42 (59%) benign, 12 (17%) suspicious, AND 17 (24%) malignant. By Oncolab criteria, sensitivity (59%) AND specificity (62%) were maximized by pooling suspicious with malignant AND AMAS borderline with positive (P = 0.098). Receiver-operator curves showed best sensitivity (62%) AND specificity (69%) for the criterion AMAS positive if Net-Tag > 135 microg/mL OR S-Tag > 220 microg/mL (P = 0.015). CONCLUSIONS: The AMAS test discriminates suspicious AND malignant from benign lesions, but sensitivity is insufficient to identify patients to be spared biopsy AND false-positive rates are too high for population screening.