אמנון בני החמוד מביא מהגן שקיק ממתקים מאותן שקיות שי לימי הולדת המלאות "גאנק פוד". אני מוציא מתוכה ממתקים צבעוניים מאותם המכונים עדשים. מצרף לעניין את רועי בני הקטן והמתוק. אני לוקח מחצית התריסר כוסות מים שקופות. אני מכניס לכל כוס עדשים בצבע שונה. הצבע הנמס צובע את המים בצבעי ירוק אדום כחול צהוב וכו'. כאשר המעטה הצבעוני נמס לחלוטין, כולן נעשו זהות מראה, ובעלות צבע לבן. ואז אני שואל: מה עושים עם צבעים? - נכון, מציירים. מי זה אוכל צבע? - רק ילדים טיפשים. וממשיך להכריז: מרמים את הילדים שיחשבו שצבע זה טעים, הנה תראו, הכל בפנים אותו דבר!. אני פונה לאפקטים נוספים. אני מערבב מים צהובים עם מים כחולים, וכתוצאה מקבל מים ירוקים. האפקטים וההמחשה היו כל כך מרשימים, שמאז לא אכלו ילדי ממתקים צבעוניים. אם היו מקבלים כאלה בגן, הם היו מגיעים עמם אל המצמח (המטבח), ואז מתחילה "תעשיית" הרחיצה של הסוכריות, והמשחק עם תמיסות הצבעים. מאז גם גלידה או שלגון הם בחרו תמיד בצבע לבן.
תגובות אחרונות
לפני 4 שנים 25 שבועות
לפני 4 שנים 28 שבועות
לפני 4 שנים 28 שבועות